בראשית הייתי אני

"בראשית היית את, ראשית חלומותיי ראיתי בך מושא להגשמה, דא עקא, דבר מזה לא קרה, וכבר שנתיאשתי ופתאום הנה באת והנה החלום חיי"

שורת סיום במכתב שנכתב ע"י אבא שלי לפני כמעט שלוש שנים, בראשית חידוש הקשר שלנו.

שורת הסיום בהצגה שהיא מסע בנבחי הזמן האבוד.

החלטה מפוקחת לחדול מחיים דרך העיניים של אחרים ולקחת בעלות על החיים שלי.

מישהי שאלה אותי לא מזמן אם זה עושה לי טוב להתעסק בחומרים האלה ?

היא פגעה בי בבטן הרכה. הייתי צריכה לעצור את הקצב כדי לענות לעצמי ש..

בוודאי שכן !

משום שדרך ה-בראשית הגעתי ל-אני - דרך ה-בראשית אני זוכרת להיות אני

בזכות הבראשית אני מי שאני - שונה וטובה יותר לעצמי ולאחרים.

בזכות החקירה והלמידה אני מצליחה לנתק שרשרת דורות של סבל.

של הסבים והסבתות שלי - שהעבירו להורים שלי - שהעבירו אלי - ואצלי זה נגמר !

וזה הרי ברור שאין כאן אשמים,

יש נסיבות ויש גורל ואני שואלת:

האם אני רוצה להמשיך לראות דרך המשקפיים, פחד וחרדת קיום או שאני רוצה לשנות את הסיפור?

אז אני בוחרת לספר את הסיפור בעצמי ולהפסיק לתת לו לספר אותי.

כי היום אני ממש אוהבת אותי.

ללא אהבה עצמית חיי האדם מתרוקנים מתוכן.

בראשית הייתי אני, הצגת יחיד

31.1.19 ב 20.30 צוותא 2 ת"א

אורך ההצגה: 70 דקות. מוזמנים להישאר למעגל שיח לאחר מכן.

כתיבה ומשחק: ליהי עראסי

ליווי אומנותי, בימוי, דרמטורגיה: גל אביב קלדרון

צילום: ניצן דרור

סאונד: נעמה פורת

כרטיסים לרכישה כאן

מחכה לכם ממש,

ליהי