top of page

מתי ה AI חוצה את הקו, ומה תפקידנו מכאן ?

עודכן: 23 במאי


הבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אלגוריתמים מתקדמים מנתחים את העקבות הדיגיטליות שאנחנו משאירים ברשתות החברתיות, הפוסטים שאנחנו לוחצים עליהם 'לייק', התגובות, השיתופים, הדעות הפוליטיות או היעדר הנוכחות שלנו - מה שנראה כמו אינטראקציה חברתית דיגיטלית לא מזיקה, עשוי להפוך למקורות מידע שמשפיעים על הזדמנויות העבודה שלנו.


מכירים את משחקי האישיות של פייסבוק בסגנון של, “What is my spirit animal?” שמידי פעם מישהו מחברי הפיד שלנו משחק, ואז משתף את התוצאה וחמש שניות אחרי זה כל הפיד נשטף בתוצאות של שאר תושבי הפיד? כל משחקי האישיות האלו נועדו לשחק על הרצון שלנו להרגיש שייכים, מוערכים וייחודיים. הם מעוצבים בשפה מפתה שמבטיחה שנגלה משהו חדש על עצמנו או שנאושש משהו שאנחנו יודעים לגבי עצמנו אבל לא בטוחים בו.

תזכרו ! אין שום דבר שמבחן אישיות יכול לגלות לכם או עליכם שאתם לא יכולים לגלות בעצמכם.


בעוד חברות גדולות כמו גוגל ופייסבוק מנתחות את הנתונים הללו לצרכים שיווקיים ומסחריים, השימוש בהם עובר גם לתחום הגיוס והתעסוקה. חברות רבות משלבות כעת מערכות AI שנועדו לסנן מועמדים לעבודה, לפעמים באופן שאינו מודע לסכנות הטמונות בהן - אפלייה ופגיעה בפרטיות.


כפי שהזכרתי בפוסט הקודם שלי, כיצד ה AI משנה את הגיוס, ספרה של הילקה שלמן 'האלגוריתם' אושש את החשדות שלי עד כמה אנחנו חשופים לניצול, ועכשיו, כשכלי בינה מלאכותית עוסקים במיון וסינון קו"ח, ומקבלים מנדט לנבא התאמה של מועמדים למשרות חשוב שנגביר מודעות.


האם האלגוריתמים מבינים אותנו נכון?


מחקרים מראים כי פרופילי האישיות שהאלגוריתמים יוצרים מהנתונים הדיגיטליים שלנו עלולים להיות מוטים או שגויים. פרשת Cambridge Analytica הראתה כיצד ניתן לנצל את הנתונים האלו להשפעה פוליטית, ומה שנכון לעולם הפוליטי נכון גם לעולם התעסוקה.


 רוב החברות משלבות משחקים ומבדקים אישיותיים במטרה להעריך יכולות קוגנטיביות ורגשיות של המועמדים.

היום הן גם יכולות לאסוף עלינו מידע על העדפות אישיות, סטטוס משפחתי, מיקום גיאוגרפי ועוד מבלי שהמשתמשים מודעים לכך. השימוש במידע עשוי להיות מוטה ולסווג אנשים לקבוצות סטריאוטיפיות (לדוגמא, לפי מוצא, גזע או מיניות) ולייצר פערים חברתיים או אפליה.


אז מה מכאן?


בזמן שה AI צוברת תאוצה ומייתרת משרות, אנחנו מוצפים בשכול הלאומי ובמלחמה הארוכה והקיומית שישראל מצויה בה, הקשב והאנרגיה שלנו לא בשיא. במרץ השנה הצהיר בנק ההשקעות גולדמן זקס כי 300 מליון משרות יהפכו לאוטומטיות בשנים הקרובות. זה אומר שאלפים רבים איבדו ויאבדו את הפרנסה שלהם בשל מהפכת הבינה המלאכותית. אני מדברת על יוצרי תוכן, אנשי שיווק וסושיאל מדיה, אנשי כספים, משפטנים, יועצים למניהם, גיוס ומש"א, חוקרים, אופרציה ותעשייה, מנהלים וכמובן מקצועות טכנולוגים כמו מפתחים ומהנדסים.



האינטרוולים של החיים


המשבר העולמי הכלכלי של 1930 וגם זה שבא עלינו ב 2007, פגעו אנושות בתעסוקה ברמה של מליונים שאיבדו מקורות פרנסה, ועכשיו אנחנו לפני הוריקן נוסף, ועלינו להיות מודעים להשלכות ולהזדמנויות.


הבינה המלאכותית מתפתחת בקצב מסחרחר, וכמו שהיא מתפתחת גם אנחנו צריכים להתפתח.

לא נוכל להתעלם ממנה או להלחם בה. עלינו להרחיב מודעות, להפעיל חשיבה ביקורתית, ללמוד את הבינה המלאכותית ולרתום אותה למינוף שלנו.


שתי שאלות שאני התחלתי איתן:


  1. מה המשמעות שלי בעולם שה AI יכול לעשות את העבודה שלי טוב יותר ממני?

  2. איך אני ממציאה מחדש את הקריירה שלי/העסק שלי/הפרנסה שלי?


המציאות מכריחה אותנו לחזור לבראשית, ליסודות האצורים בתוכנו, להבחין בסגנון הייחודי שלנו, להיענות לקריאה להתפתחות, לשירות הגבוה.


אם אתם רוצים לקבל מטא פרספקטיבה עליכם, על המקצוע שלכם ועל הפוטנציאל להמשך.

אני מזמינה אתכם לתאם שיחת אבחון בת שעתיים איתי, בה הנקודות יתחילו להתחבר לכדי תמונה מרהיבה.

כשיש הרחבה של מודעות, המערכת הרגשית והקוגניטיבית יודעת להביא פתרון. זה פשוט קסם.

לתיאום שיחת היכרות קצרה חינמית איתי, אפשר כאן


תזכרו, אנחנו כאן למרחקים ארוכים !!!


כל הטוב,

ליהי עראסי


















פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare

Mit 0 von 5 Sternen bewertet.
Noch keine Ratings

Rating hinzufügen
bottom of page