עולם עבודה חדש



כמנהלת משאבי אנוש וכאחת שעובדת מהבית מזה 13 שנה עניין אותי מאוד להבין את ההשפעות הפסיכולוגיות על אנשים מאז התפרצה הקורונה וכפתה על רבים לשנות את מודל העבודה ל-עבודה מהבית.

משיחות עם עובדים ומשיחות עם אנשים שאני מלווה בתהליך ייעוץ קריירה אני מבינה שהמשבר הזה תופס כל אחד בצורה אחרת וכי המצב הרגשי של האדם בעת התפרצות המגפה מהווה גורם ישיר לדרך שבה הוא תופס את המצב ומנהל את עצמו בתוכו.

כלומר, קיים קשר ישיר בין המצב הרגשי שלנו לדרך שבה אנחנו מתמודדים עם לחצים / מצבים של אי ודאות.

וכדי להבין את המצב הרגשי שלנו אני מאמינה שעל האדם להיות מוכן לחקור את עצמו.

אפלטון אמר: חיים שאין בודקים אותם, אינם ראויים לחיות אותם.

רבות התאוריות שמצביעות על כך שקיים קשר בין חוויות הילדות הראשונות ומידת הטיפול לו זכינו בילדות כגורם משפיע על הדרך שבה נפתח את תפיסות העולם שלנו, מודל עבודה ודרכי התנהלות.

הפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי דיבר על כך שאנשים שזכו לטיפול רגיש בשלבים הראשונים של החיים שלהם יפתחו מסוגלות ובטחון מתוך הידיעה שברגע האמת יהיה מי שייתן להם מענה.

אנשים שלא זכו לטיפול רגיש או שהטיפול בהם לא היה עקבי יפתחו צורות מסוימות של חרדה, הימנעות או התנגדות , מתוך אמונה שברגע האמת - אין על מי לסמוך...

הבטוחים – בעלי מודל פעולה חיובי, מישהו נענה לצרכים שלהם ובכך אפשר להם לנתב את המשאבים שלהם לצורך המשך התפתחות ולכן הם מאמינים בעצמם, בעלי כוחות ומסוגלות ובעלי שליטה עצמית גמישה, כלומר לרוב הם מצליחים למצוא מתוך הקושי פתרונות לאתגרי החיים.

הנמנעים – לנמנעים מודל העבודה של 'אם אין אני לי מי לי', חוסר מענה לצרכים בילדות מפתח אותם להיות סוליסטים, ממעטים במגע וקרבה אנושית, מתנתקים, מרוחקים חברתית ורגשית ומאופיינים בחוסר שייכות וחוסר אמונה באחר.

הישרדותם הפנימית לא תמיד מורגשת בשל נטייתם להתכנס לתוך עולמם הפנימי, שם הם מרגישים בטוח יותר ומצליחים להרגיע את עצמם. התמודדויות אלו מפתחות אצלם עמידות, עצמאות, חוסן וכלים להתנהל במצבי מצוקה.

המתנגדים – המתנגדים הם בעצם אמביוולנטיים. טיפול לא עקבי מייצר חוסר אמונה במטפל, הם רוצים בקרבתו אבל גם מתנגדים וכועסים עליו ולרוב בבגרותם יפתחו מודל של התנגדות למצב ויפעילו כוח ומאמצים כדי להשיג את מה שהם צריכים.

אנשים אלו מאופיינים בביקורת עצמית ונטייה לפסימיות, דאגנות יתר ומתמודדים עם מצבי רוח קיצוניים וחדים, חוסר יציבות רגשית, אנשים אלו נזקקים למגע חברתי תדיר ולאישורים חיצוניים ואף מוצאים דרכים סופר יצירתיות בכדי לספק צורך זה.

ואם נחזור רגע לקורונה שכפתה עלינו בידוד חברתי והחסירה את אחד הצרכים החשובים ביותר לאדם - סביבת עבודה אנושית, לצאת מהבית ולהיות במגע עם אחרים - שינוי דרמטי שפוגש כל אחת במקום אחר, במזג במערכת ביוכימית ובמודל עבודה פנימי שונה, אם כי ההתמודדויות של כולנו נראות פחות או יותר אותו הדבר:


1. אנחנו מבודדות - סכנה להשפעה רגשית שלילית בעקבות מיעוט באינטראקציות אישיות, תחושות ניתוק, פחד קיצוני ואי ודאות, הרגשה שלא מבינים או רואים את ההתמודדות שלנו.

2. אנחנו עובדות מהבית - לרובנו אין חלל מוקצה לטובת העבודה, במציאות הזאת, אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים מהסלון, מחדר הילדים (יש לי עובד שצילם לי שהוא יושב חדר של הבת שלו על כיסא ברבי) מהחצר וכו.

3. הסחות דעת - מילא לעבוד מהבית אבל מה עם הילדים? הסחות דעת הם אחד האוייב הגדול של הביצועים הטובים, אז בנוסף לכלללל מסיחי הדעת שהתרגלנו אליהם (רשתות חברתיות, האינטרנט וכו) יש מסביבנו חברות נינג'ות מתוקה שמבחינתה אם אנחנו שם מולם, אנחנו אמורים להיות זמינים עבורם + אנחנו מרגישים חובה להיות מעודכנים בכל מה קורה במדינה אונ-ליין.

4. גבולות - עבודה מסביב לשעון, לפטופ פתוח ונטייה להמשיך הרבה מעבר לשעות העבודה (כי עדיף להיות באזורים הנוחים והמורכים מלהתמודד עם רגשות ותחושות קשות) ולזה תוסיפו קונסטלציה בה הדגש הוא על תפוקות ולא על שעות עבודה. הפועל היוצא - יותר שעות, פחות כסף.

מה ניתן לעשות?

1. להתאים את הציפיות שלנו למציאות - לאפיין את המבנה האישיותי שלנו, על חזקותיו וחולשותיו, ללמוד את המדריך למשתמש שלנו במצבים אידיאלים ופחות אידיאלים (כמו התפרצות מגפה עולמית) משום שידע הוא כוח וברגע שאנחנו מבינות למה אנחנו מגיבות ופועלות באופן מסוים, קל לנו לבצע התאמות ולמצוא פתרונות להתגבר על הקושי. לכל מודל עבודה יש צדדים חיוביים. השתמשי במשאבים הפנימיים שלך בשביל לחזק את עצמך. קיימות אינספור דרכים שעשויות לעזור לך לשמור על איזון במציאות הזאת.

היי אקטיבית בתשומת הלב שאת מעניקה לעצמך.

הקפידי על שגרת החיים וסדר יום ככול הניתן, שמרי על קשר במגוון אמצעי התקשורת הדיגיטליים המקובלים (שיחות טלפון/וידאו,רשתות חברתיות, אימייל , שלבי פעילות גופנית ושמרי על תזונה בריאה.

נצלי את הזמן לטפל בעצמך ולתרגל שיטות כאמצעי להרגעה עצמית, שתפי במה שעובר עליך את הסביבה ו/או במסגרת טיפול, הימנעי מגירוי יתר, הפחיתי זמן מסך וצריכת חדשות.

2. להתרגל למציאות חדשה - מה שהיה נראה במרץ אפריל כאפיזודה שמתישהו תחלוף, בספטמבר מרגיש שזה כאן כדי להישאר ! זה הזמן לעשות התאמות קטנות בבית, להחליט על חלל ורצוי כזה שקיימת בו תאורה טבעית שישמש אותך לעבודה יומיומית וארגני אותו לנוחיותך. כמו במשרד, גם בבית, שימי את הדברים שאת אוהבים קרוב אליך. זה יכול להיות לוח עבודה, תמונה של המשפחה, ספל הקפה שלך, עציץ נחמד ואין כמו ארוחת טק אווי בתן ביס מידי פעם כדי להזכיר לנו איך זה היה לפני הקורונה.

3. לאמן את שריר הגמישות - עבודה מהבית מייצרת גמישות שעד כה לא הייתה בשוק העבודה מה שהוביל לרמת שביעות נמוכה, הסקרים מדווחים על כ 40% שאינם שבעי רצון מחוסר היכולת לאזן בין המשפחה לקריירה, וככול שהגמישות נמוכה יותר, רמת שביעות הרצון ירדה לעומת ארגונים שאפשרו יום עבודה מהבית באופן קבוע למשל .

כל הרעיון בעבודה מהבית הוא שהעובד/ת זמין בשעות העבודה הרגילות, אבל לא בכל דקה של יום העבודה. זה מאפשר לעשות סידורים, לייצר יום עבודה גמיש יותר, לקבל את הילדים מביה"ס ולאכול איתם צהריים, לא לעמוד בפקקים הבלתי נסבלים בדרך לעבודה. עד הקורונה המציאות הזאת הייתה בגדר אוטופיה.

4. ליצור שגרות עבודה - תאמי ציפיות, הגדירי שעות עבודה וזמני הפסקה, קחי חלק בישיבות, סערי מוחות והביאי משלך לשולחן הדיונים, בדיוק כמו שהיית במשרד. קחי בחשבון שכמוך, גם המעסיק שלך מתמודד עם לא מעט אתגרים במציאות החדשה הזאת. זה הזמן ללכידות.

ולסיום – תעצרי להודות לעצמך!

שאת עושה הכול כדי לצלוח את האתגרים הלא פשוטים האלה, שאת ממוקדות מטרה ולא מתייאשת אפילו שהמצב לא תמיד מזהיר בחוץ, את ממשיכה בדרכך ושרה את שירך כשהקורונה לצידך.



מבין לקוחותיי 

© 2018 by Lihi Arasi. Proudly created with Wix.com