3 הסיבות שבחרתי בחיים מינימליסטים

עודכן ב: 15 אוק 2018


מכירים את זה שנחשפתם למשהו חדש, ביקרתם במקום יפה, שמעתם רעיון מעניין ואתם פשוט משתוקקים להעביר את זה הלאה? לאחרונה קיבלתי פניות בפרטי מנשים שממש רוצות ליצור שינוי בחיים שלהם אבל מתקשות לשחרר חפצים. אז החלטתי לרכז חלק מהסיבות שמניעות אותי לנהל אורח חיים מינימליסטי.


כשאני נזכרת בתקופות עומס שונות בחיינו, אני נתקפת בסחרחורת. קשה לי להאמין שחיינו באופן הזה.

שלא תטעו, אני נמנית עם נשים בעלי טעם טוב, חוש אסתטי מפותח ויכולת ארגון טובה. הבית שלנו תמיד היה נראה טוב ומזמין להיכנס אבל לא היה צריך הרבה בשביל להבין שאנחנו גרים בחלל קטן לכמות החפצים שלנו, מה שייצר ביני לבין עראסי מריבות מתמשכות בהקשר ל "מתי נעבור?" מול "מתי נחסוך בשביל לעבור?"

כי בטוח כשנגור בבית גדול - אז אני אהיה שמחה/מרוצה/רגועה.. ושאר סיפורים שסיפרתי לעצמי.


חפצנות בעיקרה באה למלא חסך ריגשי מסוים ואני הייתי מכורה אליה. היה ממש חשוב איך נראה הבית ואיך אני בתוכו וביחס לאחרים על פני מצב הסמארטפון שלי למשל. זה אומר שקניתי בלי סוף חפצי נוי לבית ולמטבח, בגדים והנעלה אבל פחות עניין אותי אם המסך של הנייד שבור או אם הרכב חבוט..


הצעדים הראשונים שלי לחיים מלאים ונהדרים בתוך הקיים קרו כשנתתי מענה לרגשות שלי.

הבנתי את נקודת המוצא, עשיתי חיבור והקשר בין חוויות לבין דפוסי פעולה והחלטתי לבחור אחרת.

במשך שנה מכרתי ותרמתי את רוב החפצים שהיו לנו בבית - סיפריות, שידות, כלים, בגדים, פרופס, ספרים וכו. ככול שהבית התרוקן הלב שלי התרחב.


הנה חלק מהסיבות למה אני ממשיכה ובוחרת בכל יום במינימליזם:


ביי ביי סטרס


באופן אישי הסטרס הרג אותי לאט וביסורים.

סטרס גרם לי להתקפי חרדה בלתי פוסקים עליהם כתבתי בפוסט הזה.

המרוץ הפסיכי שגרם לי לעמוד בתכתיבים של תרבות הצריכה המערבית. הצורך להשוות את עצמי לאחרים. להיצמד לטרנדים הוא מרוץ מתיש ועקר - כמו בדיחה ארוכה בלי פאנצ'.

לאט אני מגלה שהחפצים שהחזקתי ברשותי ומסביבי שאבו את תשומת הלב שלי מדברים שרציתי באמת.

תחשבו על זה. למשל בתקופות מעבר כשמסדרים את הארון ונפטרים מבגדים ישנים - איזה הרגשה טובה זה עושה, נכון? עכשיו הביטו במדפים שעדיין לא סידרתם... ס ט ר ס !


כבר כתבתי בעבר שאני לא יכולה לזקוף לזכותי את העצירה הזו. היה לי טריגר. הייתי בדיכאון עמוק מהפער בין הפנים לחוץ שלי ולא יכולתי לחיות עם זה רגע נוסף. הרגשתי שאני מוכנה לכל מה שיבוא רק לא להישאר עם הרגשות הקשים האלה.

אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להוריד הילוך בהקשר של עבודה וזה הוביל לכך שנוצר לי זמן פנוי.

פחות משימות יויומיות שמעסיקות את הראש שלי ופחות מחשבות על דברים להספיק - אני באופן אישי הייתי ממש מנהלת תובענית אל עצמי..

נכון, לתקופה מסוימת רמת החיים שלנו ירדה באופן ניכר. לא יכולתי להרשות לעצמי להחליף לבנות שלי בגדים בעונת מעבר, לא יכולתי לשבת עם חברה לקפה, לא יכולתי לשלם על שיעורי פילאטיס - פשוט לא יכולתי להרשות לעצמי את זה. מנגד, גם רמת הסטרס ירדה באופן ניכר. כבר לא הייתי לחוצה, רצה ומתנשפת כל היום במטרה לעמוד בדרישות המוגזמות שהצבתי לעצמי. וכשנוצר מקום לעצמי, החלק הזה בתוכי שביקש למלא חסכים ע"י צרכנות וקניות הלך והצטמצם.

זמן - המשאב שגרם לי להכי הרבה סטרס בחיים הפך להיות אחד הדברים שאני שומרת ומכבדת היום.

אני בוחרת איפה להשקיע את הזמן שלי וכמה ממנו. פחות ס ט ר ס !

ובכלל, קבלת המציאות העכשווית ללא המרוץ להשיג דברים מאפשרת לי להפיק הנאה על בסיס יומי, רגעי.


התחלתי לחסוך כסף


לראשונה בחיי, אחרי שנים שניהלתי מערכת יחסים מורכבת עם כסף, תמיד במרדף להשיג עוד ועוד אבל כבר לא עוד. הרווח המידי שמקבלים מאורח חיים מינימליסטי הוא שחוסכים כסף משום שהפסקתי להוציא כסף על חפצים/שירותים שהייתי מוציאה בעבר בלי שמץ של מחשבה לשם מה אני רוכשת אותם.

המציאות הייתה שחייתי חיים שלא מתכתבים עם סולם הערכים שלי כלל וכלל.

עצרת פעם לשאול את עצמך למה לעזאזל אנחנו מרגישים מחויבים להשיג רמה מסוימת של חיים?

אחד הדברים הכי מסעירים שיצא לי ועדיין יוצא לי לעשות הוא לחקור את עצמי.

האם אני אוהבת את החיים שלי? האם אני מרוצה מהעבודה/זוגיות שלי? האם אני שבעת רצון באופן כללי?

לשאול שאלות מאפשר לבצע הערכת מצב כנה ולהבין מה מניע אותי לקבל החלטות כאלה ולא אחרות.

פתאום אני מגלה שאני מעדיפה בכלל לא לצבוע את השיער אבל כן לתחזק תספורת מדליקה כל כמה זמן

כשבאוטומט, כשהייתי מגיעה למעצב השיער שלי להסתפר אז ברור שגם נצבע את השורשים הלבנים, לא?!

אז לא! אוטוטו אני אחגוג שנה ללא צבע בשיער - רצון שלי שקיבל מענה אל אף ולמרות שהסביבה הרימה גבה.


יתרון בשמירה על ארון בגדים מינימאלי למשל הוא שאני יודעת איזה פריט חסר ורק אותו אני משלימה.

אני כבר לא קונה בגדים כי הם יפים. אני קונה בגד אם אני מרגישה שאני זקוקה לו והוא יתרום וישלים את שאר הפריטים שאני מחזיקה. ותוך כדי שאני כותבת את הפוסט הזה אני שמה לב שעד לפני שנתיים הארון שלי היה עמוס לעייפה בבגדים ציבעוניים - משבצות/נקודות/פסים/גווני פסטל/גוונים חזקים/ בדים רכים/בדים נוקשים וכו - הכל חוץ משחור.

מאז שניפיתי את הארון לכדי 30 פריטים +כמה נוספים בתליה (כי אנחנו בעניין של איכות ולא כמות) אני קולטת שרוב הפריטים שלי הם בגוונים מונוכרומטיים - שחור/אפור/לבן/עם נגיעות צבע קלות ביותר. הצבעוניות יצרה לי עומס בעוד הבחירות האחרונות שלי מייצרות רוגע/שלווה/בהירות מחשבה.

הם פחות משתלטות על המרחב ומאפשרות לי ולסביבה שלי לתפוס נפח מדויק.

רוצים לחסוך כסף? אמצו את אורח החיים המינימליסטי בו מטרת העל היא - להחזיק כמה שפחות חפצים.


חיים שקל לתחזק


כשיש פחות חפצים להתעסק בהם. פחות זמן לסדר את החפצים בתוך הבית (בגדים, נעלים, תיקים, מסמכים וכו) פחות בגדים לכבס ולתלות ולקפל, פחות כלים לשטוף ולאחסן, פחות זיהום לסביבה על רכישות לא נחוצות, פחות משאבים מבוזבזים כמו זמן וכסף על צריכת חפצים שלא בהכרח עושים אותנו מאושרים.

קל לנקות את הבית, קל למצוא דברים בתוך הבית.

ממש קל לראות את מה שקיים בחיים שלנו ועושה לנו כיף. לשאוב הנאה מדברים קטנים ורגעיים.

וכשנוצר ה ר ב ה זמן פנוי כתוצאה מהנ"ל, הפכתי להיות הרבה יותר מפוקסת, ממוקדת ופרודוקטיבית.


המרוץ הזה הוא בור ללא תחתית שדורש מאיתנו לעבוד מסביב לשעון בשביל לקנות בלי הכרה בשביל לתחזק אורח חיים מוכתב שלא על ידינו. רוצה להשיג יותר מהחיים שלך? פני מקום !


המלצות


למעט 'סוד הקסם היפני' אותו כתבה מארי קונדו שתורגם לעברית, לא נחשפתי ליותר מידי חומרים בעברית העוסקים בקידום אורח חיים מינימליסטי. מתגובות של הסביבה שלי אני מבינה שהוא שנוי מעט במחלוקת משום הוא מייצר אנטי לבקשה "תזרקי" שהיא מפצירה בקוראים לעשות.

אני באופן אישי חושבת שזה נורא תלוי בשלב והסטטוס האישי.

אם את נמצאת בשלב הסקרנות - מה יכול להביא לך אורח חיים זה אולי כדאי שתוותרי על הספר כי הוא פחות מציג פילוסופיה ויותר שיטה.

אם את בשלב של הבנה מעמיקה שחייך זקוקים לשינוי ואת לא יודעת מאיפה להתחיל, סוד הקסם היפני יכול להועיל לך משום שהיא מציעה שם כלים מאוד פרקטים ליישום.


אני ממליצה לכן להאזין לפודקאסט 'המינימליסטים' של ג'ושוע פילדס וראיין ניקודמוס הנהדרים אשר משתפים בחוויות האישיות שלהם אשר הובילו אותם לחיים מינימליסטים עד כי החליטו להקדיש את החיים שלהם ולעסוק בהעלאת המודעות הגלובאלית כאן אני שואבת מהם המון השראה.


אני ממליצה לעקוב אחר עמית נויפלד, כותב הבלוג המרתק SLOW - תנועת ההאטה, בו הוא סוקר את תנועת ההאטה העולמית וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל אספקט בחיים שלנו כאן


לפני שבוע ארחתי את חברתי המדהימה אבישג קופלמן בתוכנית הרדיו שלי חיים פשוט לשיחה על מינימליזם

תוכלי לשמוע כאן. אבישג ממליצה על קבצי השמע הבאים:

The joy of less - מדריך ליצירת חיים מינימליסטים לרכישה באמזון בהרד קופי או שמיעה בקינדל

The finnish way - צעדים קטנים בדרך לחיים בריאים

LAGOM - מדריך למציאת איזון וחיים הרמוניים ומאושרים


על אף שזו מטרה ראשונה במעלה, הדרך אליה לא קלה, בטח לא בעידן בנו אנחנו חיים בו חומר זועק מכל פינה ולכן נדרשת משמעת עצמית גבוהה, מיקוד ודבקות במטרה לצורך הטמעת אורח חיים שכזה וכדי שלא תרגישי שאת לבד, כדי שתוכלי לשמוע ולהתייעץ עם נשים נוספות בתהליך דומה את מוזמנת להצטרף לקבוצת פייסבוק חדשה שפתחתי בשם 'חיים פשוט' כי ביחד זה הרבה יותר חזק.

המטרות הראשוניות הן להבין מה ממלא ומשמח אותנו באמת וכמה זמן אנחנו אכן משקיעות בתחומים אלו. השאיפה כמובן להגדיל ב 1.90 את הזמן ההנאות שלנו ולחוש סיפוק מהקיים סביבנו.



626 צפיות

מבין לקוחותיי 

© 2018 by Lihi Arasi. Proudly created with Wix.com