לפני 5 שנים השתתפתי בסדנת מונודרמה שהעבירו טלי שרון ויפתח קליין.
בסיום ארבעת חודשי הסדנא עליתי עם קטע מונודרמה בן 10 דקות.
כשירדתי מהבמה הרגשתי את קלות נעימה שייחלתי לה כל חיי
חלקים מהסוד ששמרתי בקנאות ראו אור ועולם
למחרת התחלתי לחפש בימאית להצגה באורך מלא
במשך 8 חודשים נסעתי צפונה מידי שבוע, במקביל למחויבויות עבודה בית משפחה
כדי להתעסק עם חומרים שהם החצר האחורית של החברה שלנו
רק שאלו היו החיים שלי ואני כבר ידעתי שהאנטי דוט של בושה הוא חשיפה
לא ידעתי אם אצליח להפיק הצגה, לא ידעתי אם יהיה לה ביקוש אבל לא התעסקתי בזה
מה שהניע אותי היה הדחף פנימי חזק להשיג תרופה למחלת הבושה והאשמה שלי.
זאת היתה המטרה…לספר את הסיפור ואני התגייסתי לגלם את התפקיד במסירות ובמחויבות.
יש אנשים ששמים מאה אלף שקל על ספת הפסיכולוג, אני שמתי אותם על ספת הבימאית
בסוף יצאה גם ההצגה 'בראשית הייתי אני' שקיבלה הכרה וקטפה פרסים.
בבסיס של כל מחויבות יש "למה"
במקומות שה-למה ברור אנחנו יודעים למצוא את הכוחות והמשמעות התשוקה והמחויבות להמשיך גם כשקשה.
במקומות שה-למה לא ברור לנו, אנחנו מפלרטטים מנטלית עם אפשרויות אחרות.
איך אנחנו נראים במקומות שה 'למה' שלנו לא ברור:
מסתירים את הפחד הגדול שלנו ממחויבות (שאגב, נחווה אצל אחרים כחוסר אמינות לפעמים בלי להצליח לשים את האצבע)
מתקשים להחזיק בביטחון ובמיומנות פעולה/פרויקט עד לסיומו, התוצאה הבינונית+שמתקבלת מובילה לתחושות של אכזבה כישלון ובושה.
לוקחים אחריות אבל הלחץ מהמחויבות מביא אותנו לברוח ממחויבות
חסרי שביעות רצון עצמי בשל אי עמידה בציפיות
נוטים להבטיח הבטחות אבל מתקשים לממש, ואז תחושה תמידית שלא מצליחים לפרוע את הצ'ק
נוטים לחשיבה מנטלית מוגזמת בנואשות לפתור שאלות קיומיות
בצד השני של הסקאלה:
הראשונים להתחייב ולשמור על המחויבות כאילו השמים יפלו אם נפר אותה
לוקחים אחריות באופן לא פורפורציונלי ולא הולם את היכולת/המשאבים עד התשה כללית
מתקשים בשחרור או חסרי יכולת להודות שתפקיד/פרויקט/פעילות הגיעה לסיומה עבורנו
לחוצים. חסרי מנוח ושקט.
כשה'למה' ברור (ע ו נ ג )
הבנה מורגשת כתחושה עמוקה שאינה צריכה אישורים
פנוים לחקור לשחק ולתקשר הבנות
עובדים עם הקיים ומשכללים אותו בדרכים מקוריות
להוטים להגיש שירות תוך שימוש בכל המשאבים הקיימים
משיגים שלווה פנימית
מחויבות קשורה לאינטימיות.
ליכולת להישאר במגע הדוק וישיר עם מה שהתחייבתי אליו, במודעות לבריחות ולהסחות דעת רק כדי לא לפגוש את הקושי, בהתגייסות לתפקיד.
מחויבות קשורה לאמון.
ביכולת להתחייב למשהו שאני לא מבינה עד הסוף,
ללכת עם ההתנסות נו מטר וואט, בלי שמישהו רואה, בלי סופרלטיבים תמידיים, עד הסוף הטבעי.
הגעתם לתחנת עבודה ונתקעתם? זה לא קרה סתם.
תאמינו או לא, אתם במו יישותכם כיוונתם לשם כי בדיוק שם בתחנה הזאת טמון זרע הריפוי שלכם.
מה שזה לא יהיה שאתם מושקעים בו, תבררו עם עצמכם את ה-למה.
ואז תשאלו עוד חמש פעמים ל מ ה
זה כבר יחשוף לבד התשוקה האמיתית שלכם.
